והימים ימי הרדיו
וודי אלן הוציא בשנת 1987 את הסרט האלמותי "ימי הרדיו". סרט אוטוביוגרפי נוסטלגי-משהו על הימים הראשונים של הרדיו בארצות הברית. הוא מגולל את ההתבגרות שלו, של וודי, דרך תוכניות הרדיו, כאשר המדיום הזה היה עיקרי ושלט בשוק התקשורת ובסדר היום הציבורי. אך כאשר מסיימים לראות את הסרט אי אפשר שלא לתהות האם תמו ימי הרדיו??!
האם אי פעם נשוב להצטופף כל המשפחה, החברים והשכנים מסביב למכשיר הרדיו הגדול? האם נטה את האוזניים שלנו בהקשבה מלאה במטרה לגמוע כל מילה שנאמרת על ידי הקריין/נית? והאם לרדיו יש עדיין השפעה כל כך גדולה על חיינו גם היום?
נכון, הרבה מאוד דברים השתנו מאז שנות ה-40 של המאה ה-20. כבר נכנסו מדיומים אחרים לחיינו. מדיומים מתקדמים יותר וחדישים יותר. יש טלוויזיה, עיתונים, אינטרנט, כבלים, די.וי.די וטלפונים חכמים, אבל עדיין יש גם רדיו.
הרדיו עבר גלגולים רבים מאז עלה לאוויר לראשונה. תחילה היו תחנות רדיו בודדות בכל מדינה וכולם האזינו לאותה התחנה. לאחר מכן החלו לבצבץ עוד תחנות, מתחרות, וזכינו למגוון גדול יותר של שידורים, לרבות שידורים מקומיים או אזוריים. והיום? היום אנחנו מקבלים את הרדיו שלנו דרך האינטרנט מה שהוליד שפע פורטלים ותחנות שידור – חלקן עצמאיות ואחרות מהוות חלק מרשתות גדולות יותר.
רדיו נישה חוצה גבולות
שם המשחק בעידן שלנו הוא – נישה. אנחנו כבר לא חייבים להקשיב לתחנות המסורתיות והמקובעות. דרך הרשת אנחנו יכולים להקשיב לכל סוג של רדיו וזה אפשרי בלחיצת כפתור.
תודות לאינטרנט כל אחד יכול למצוא את תחנת הרדיו או תחנות הרדיו (ברבים) שמשדרות את השירים והתכנים שהוא אוהב ומעדיף, כך שאנחנו כבר לא כבולים לשום תכתיב. יתרה מכך, אנחנו גם לא צריכים לשלם על זה אגרה או כל תשלום אחר – הכול בחינם.
ואם זה לא מספיק, אז כל הגבולות נחצו תודות לרשת. אני יכול להקשיב לרדיו טהרן, לרדיו רוק בעיירה שכוחה בטקסס או להאזין לתוכנית בוקר אנגלית ועוקצנית מבריטניה. אנחנו יכולים להקשיב לשירים ים תיכוניים במגוון תחנות ישראליות וגם יש לנו שפע של אפשרויות אם אנחנו בענין של מוסיקה קלאסית או ג'אז. בעזרת חיפוש מהיר כל אחד יכול למצוא את הנישה שלו ולהתחבר אליה בקלות, ובחינם, כאמור.
בניגוד לימי הרדיו העליזים של וודי אלן, אז כולם היו שותפים לאותה חווית האזנה רדיופונית אחת (עקב מיעוט תחנות רדיו), היום כל אחד יכול לחוות בעצמו (או עם חברים) את הרדיו שמתאים לו. וזה אכן מתאים ומשקף את התקופה שבה אנחנו חיים – תקופת ה- i; תקופה שבה אני צורך את הרדיו שאני אוהב, את תכני הטלוויזיה שאני מעדיף, ואת העיתונים שאני בוחר לקרוא.
אכן, נגמרו הימים שבהם הצטופפנו כולנו ליד הרדיו הגדול בסלון, אבל אין ספק שהתחיל עידן חדש ומרתק של רדיו. רדיו עצמאי, חוצה גבולות גאוגרפיים שכל אחד יכול למצוא את התחנה המתאימה ביותר עבורו, אלו הם ימי הרדיו שלנו.
